white city map

הבניין בשדרות רוטשילד 71 הינו תולדה של הסגנון הבינלאומי באדריכלות, סגנון אשר זיכה את העיר תל אביב בהכרה עולמית כ”עיר הלבנה” על ידי אונסק”ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם. סגנון בנייה זה התפתח לאחר מלחמת העולם הראשונה במערב אירופה בכלל, ובבית הספר לעיצוב “באוהאוס” שבדסאו, גרמניה בפרט (שם פעלו וולטר גרופיוס, האנס מאייר ומיס ואן דר רוהה), כמו גם במשרדו של אריך מנדלסון בברלין, ובצרפת, סביב האטלייה של לה-קורבוזייה.

היישוב היהודי בארץ ישראל של שנות השלושים של המאה הקודמת התאפיין בתנופת בנייה מהירה בהשראת הרוח הסוציאליסטית. קבוצת האדריכלים שעלו לארץ והתחנכו באירופה יצרה שפה אדריכלית חדשה, עשירה ומגוונת שצמחה מהתפיסה המודרניסטית באמנות. כך, הפכה תל אביב, תחת תכנונו של האדריכל סר פטריק גדס, לאחת מן הערים הראשונות בעולם שנבנתה בסגנון הבינלאומי, ובה נמצא הריכוז הגדול ביותר של מבנים בסגנון זה. ביולי 2003, הכריז אונסק”ו  על “העיר הלבנה” של תל אביב-יפו כאתר מורשת תרבות עולמית בעל מרקם עירוני והיסטורי ייחודי.

מאפייניה של ה”עיר הלבנה”:

טיח לבן: הכינוי “העיר הלבנה” נולד כתוצאה מהשימוש הנרחב שנעשה בטיח לבן.

קווים אופקיים: הדגשת הקווים האופקיים במבנה על ידי שימוש בחלונות סרט ובקירות הצללה, המקרים את המרפסות מפני השמש.

אסימטריהפונקציונליזםפשטות וניקיון צורני: גג שטוח אשר יועד לצרכים חברתיים, בנייה קלה ומהירה, בנייה על עמודים, שימוש במעקות עץ מלא בחדר המדרגות ופרזול בעבודת יד.

ה”עיר הלבנה” כוללת כ- 4,000 מבנים שהוקמו בתל אביב החל משנות השלושים ועד הקמת המדינה ומתפרשת בין רחוב אלנבי בדרום, דרך בגין ואבן גבירול במזרח, נחל הירקון בצפון והים במערב. שדרות רוטשילד, על מקבץ המבנים בעלי הסגנון הבינלאומי, שמרו על צביונן הייחודי לאורך השנים ולכן הינן פנינה תרבותית ואדריכלית בינלאומית אשר הבניינים בה הוכרזו לשימור.